משה כותב:
ציתות ממכתבו של משה בן ה – 15 שכתב לראש הישיבה הרב יגאל שנדרופי בסיום שנת הלימודים בישיבה.
"איזו התקדמות מדהימה עשיתי בתקופה קצרה זו, אני יודע שאני לא מודה לך מספיק, אין לי דרך להודות לך מספיק בעבור כל מאמציך יוצאי הדופן והלבביים שהשקעת בי ובשאר התלמידים.
אני זוכר פעמים שבהם דיברת איתי והקשבת לי אפילו על חשבון המנוחה הפרטית שלך מעולם אפילו לא רמזת שאתה מעדיף לעשות משהו אחר.
זו באמת הישיבה המדהימה ביותר"
אבי חולק את גורלו הטוב עם אחיו:
אבי הוא דיסלקטי המתקשה מאד בכתיבה, עד שהגיע לחטיבת הביניים כבר היה כל כך חסר מוטיבציה ובטחון עד שסרב לכתוב כלל.
אבי שמשפחתו מתגוררת בקרבת הישיבה שמע דברים טובים מאד אודות הישיבה מחבר והחליט לשבת בכיתה לשיעורים (באותה תקופה נעדר אבי ללא רשות מבית ספרו הקודם חודשים רבים למרות שהוריו התעקשו שימשיך שם).
לאחר מספר שבועות אימו של אבי נפגשה עם הרב שנדרופי ראש הישיבה על מנת לדון בעתידו של אבי. במהלך הפגישה הראה הרב שנדרופי לאימו של אבי משימות ושיעורי בית אותם מילא בנה בעזרת הצוות הסובלני של הישיבה.
נדהמת ממה שראתה ומהעובדה שבנה מוכן לעמוד במשימות שעד עכשיו היו כל כך קשים לביצוע עבורו, הבינה במהירות שנווה צביה הוא המקום האידיאלי עבור אבי והסכימה למעבר בין בתי הספר.
זמן קצר אח"כ העבירה אימו של אבי את בנה הצעיר יותר שנאבק אף הוא בבית הספר הקודם ל"נווה צביה", גם הוא פורח בישיבה.
אהרון משלם את חובו:
אהרון קבלן שיפוצים מאשדוד ידע זמנים קשים, באמצע שנות ה – 90 הוא לקח הלוואות על מנת לקנות כלי בניה ואספקה ממש לפני שעסקיו כשלו.
בעקבות חוסר הכנסה ואי יכולת לעמוד בתשלומי ההלוואות ברחו הוא ומשפחתו לבני ברק שם התגוררו בדירה ריקה של קרוב משפחה.
מכר שפגש את אשתו של אהרון, יהודית יצר קשר עם נווה צביה וסיפר לנו על מצבם המייאש. במשך 4 שנים בהם עבדו אהרון ויהודית בעבודות מזדמנות ונאבקו לשלם את חובותיהם סיפקה נווה צביה סלי מזון על בסיס שבועי אשר אפשרו להם ולילדיהם הקטנים לשרוד .
4 שנים לאחר שנווה צביה התחילה לעזור למשפחה הגיע המכתב הזה :
" במהלך כל המאבק היום יומי שלנו מעולם לא היינו צריכים לדאוג לגבי מספיק מזון על מנת לשרוד וזה בעזרת נדיבותה של נווה צביה, בעזרת נדיבות זו הצלחנו לשלם את חובנו ואנו שוב מתפקדים בכוחות עצמנו, לעולם לא נוכל להודות לכם מספיק על עזרתכם, על רגישותכם ועל המקום החם שמצאנו אצלכם כשלא ידענו לאן עוד לפנות.
אנחנו שמחים לתמוך בנוה צביה כדי שתוכלו להמשיך ולעזור למשפחות נוספות במצוקה.
